בתאריך 23.10.17 פורסמה ברשומות הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 2) (הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור בשל הכרזה מחוץ לישראל), התשע"ח-2017. 

נזכיר, כי הצעת החוק אושרה בחודש יולי האחרון על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. מטרת התיקון המוצע בחוק המאבק בטרור הינה להעביר את הסמכות להכריז על ארגוני ופעילי טרור מוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי אל שר הביטחון, ובכך לייעל את הליך ההכרזות בישראל על ארגוני טרור זרים ופעילי טרור זרים אשר הוכרזו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, בהתאם לדרישות הבינ"ל בתחום המאבק בטרור ומימון טרור.

עוד מוצע לקבוע, כי הכרזה על ארגון טרור או על פעיל טרור שנעשתה בידי האו"ם תאומץ אוטומטית בישראל, ללא כל הליך אישור אקטיבי, למשך תקופה מוגבלת (קרי, "אימוץ זמני של הכרזה"). זאת, על מנת לאפשר עמידה בהמלצה 6 של ארגון ה-FATF, שלפיה נדרשות מדינות לאמץ את הכרזות מועצת הביטחון של האו"ם בנושא טרור ומימון טרור "באופן מיידי" ("without delay"). 

פרק הזמן להכרזה זמנית על ארגון טרור יעמוד על שלושה חודשים או לכל היותר שישה חודשים ממועד פרסום ההכרזה ע"י מועצת הביטחון של האו"ם, ושלושים ימים במקרה בו מדובר בפעיל טרור. אימוץ מסוג זה יאפשר לגופים הפיננסיים לפעול באופן מיידי להקפאת רכוש ולהקפאת פעולות פיננסיות בחשבונותיהם של הארגונים והפעילים המוכרזים, כנדרש בסטנדרטים הבינ"ל. 

במהלך תקופת האימוץ הזמני של ההכרזה יושלמו הבדיקות לגבי היתכנות ההכרזה על ארגון טרור כעל ארגון שמרכז פעילותו בישראל או שפועל לביצוע מעשי טרור שהדין הישראלי חל לגביהם.  

לגבי פעיל טרור, ייבדק אם לא מדובר באזרח ישראל או תושב ישראל, שכן לפי החוק ניתן להכריז רק על פעילי טרור זרים. הסדר זה נובע מהתפיסה על פיה אין מקום להכריז על אזרח או תושב ישראל שהוא פעיל טרור, ולנקוט נגדו את הצעדים המינהליים הנובעים מהכרזה כזו (הקפאת חשבונותיו וכדומה), בעוד שהדרך הראויה היא העמדתו לדין פלילי בישראל בגין פעילותו, ונקיטת צעדים עונשיים נגדו באמצעות סנקציות פליליות המוטלות ע"י בית המשפט לאחר הרשעתו בדין.

פורסם 02-11-2017