ביום חמישי האחרון (19.10.17) פורסמו ברשומות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשע"ח-2017, וצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשע"ח-2017.

במסגרת ההוראות החדשות שנקבעו בצווים, אומצה הגדרה רחבה של "איש ציבור זר", אשר כוללת גם יועצים ומינויים אישיים. עפ"י ההגדרה זו, לקוח ייחשב לאיש ציבור גם חמש שנים לאחר סיום תפקידו. בנוסף, נוספה החובה לבירור משאביו הפיננסיים של איש ציבור זר שסווג ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון ומימון טרור. כמו כן, אומצה הגדרה מעודכנת של "תפקיד ציבורי בכיר", אשר כוללת גם חברי מפלגה בכירים, נושאי משרה בכירים בחברות ממשלתיות, ובעלי תפקיד קבוע בארגונים בינ"ל. 

נוסף על כך, לצו החל על חברי בורסה נוספה הגדרת "איש ציבור מקומי בסיכון גבוה" – קרי, איש ציבור תושב ישראל שחבר הבורסה סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה להלבנת הון ולמימון טרור. לגבי איש ציבור הנמנה עם קטגוריה זו נוספה החובה לקבלת אישור לפתיחת החשבון מנושא משרה בחבר הבורסה, וכן החובה לביצוע בקרה מוגברת על פעילות המתבצעת בחשבונו.  

נושאים נוספים שבהם נקבעו בצו הוראות חדשות: 

• הוטל איסור על ניהול חשבונות בשמות בדויים או חשבונות ממוספרים.  

• הורחבה הגדרת "מספר זהות", כך שתכלול גם מספר המופיע בכרטיס מגנטי שהנפיק המנהל האזרחי ל"תושב האזור".

• במסגרת פתיחת חשבון לתאגיד, נוספה החובה לתיאור מבנה השליטה בתאגיד ורישום פרטי זיהוי של חברי הנהלה בכירים.  כמו כן, נוספו דרישות בנוגע למסמכים שעל התאגיד להמציא בעת הרישום. 

• נוספה החובה לביצוע בקרה מוגברת על לקוחות או פעילות שיש בהם סיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור, וכן על פעילות בחשבון הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה. במקביל, הורחבה רשימת המדינות והטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה, כך שתכלול גם את: ירדן, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עירק, רצועת עזה ותימן.  

הצווים המעודכנים ייכנסו לתוקף ביום 19.11.17.