מחלקת המדינה בממשל האמריקאי פרסמה לאחרונה (19.07.17) את הדו"ח הלאומי השנתי בנושא טרור (Country Reports on Terrorism) לסיכום שנת 2016. 

כמדי שנה, הדו"ח מסכם נתונים, ניתוח מקרים ואסטרטגיה למלחמה בטרור ברחבי העולם, בחלוקה לפי אזורים ומדינות. לגבי כל אזור ומדינה מסכם הדו"ח אילו פעולות טרור התרחשו וכיצד התמודדה כל מדינה עם נושא זה. הדו"ח כולל סיכום ומגמות לאותה שנה, פרק בנושא מדינות מממנות טרור, פרק בנושא נשק ביולוגי/כימי/נשק להשמדה המונית, פרק בנושא מדינות המשמשות כמקלטי טרור, וכן פרק בנושא ארגוני טרור.

הפרק הראשון לדו"ח, עוסק בהערכה אסטרטגית של מצב הטרור בעולם בשנת 2016 ומתמקד בעיקר בפעילותם של גורמי טרור קיצוניים, ISIL (דאע"ש) בעיראק ובסוריה, אל-קאעידה ובוקו חראם בניגריה והסביבה. עפ"י הדו"ח, ארגון דאע"ש עדיין מהווה את איום הטרור הגלובלי הגדול ביותר, אך נמצא בהיחלשות משמעותית בסוריה ועיראק כתוצאה מפעילות הכוחות המקומיים והבינ"ל אשר נאבקים בו. נכון לתחילת השנה, דאע"ש נאלץ לסגת מרבע מהשטחים שהיו בשליטתו בסוריה ובעיראק. המאמצים הדיפלומטיים תרמו להידוק הפיקוח במעברי הגבול שסייעו לצמצם משמעותית את זרם לוחמי הטרור הזרים שביקשו להצטרף לשורות הארגון בעיראק ובסוריה. בלוב, כוחות הממשלה המקומית הצליחו לדחוק את השלוחה המקומית של דאע"ש ממעוזה בעיר הלובית סירת. 

הדו"ח מוסיף ומציין כי ארגוני טרור הזוכים לתמיכתה של איראן ממשיכים לאיים על בעלות בריתה של ארה"ב, גם בשעה שארה"ב מחריפה את הסנקציות הכלכליות נגדם. משמרות המהפכה האיראניים (Revolutionary Guard Corps) ממשיכים להתערב בסכסוכים צבאיים בעיראק, סוריה ותימן, תוך שיתוף פעולה הדוק עם ארגון החיזבאללה שמסייע למשטר אסד לשמר את אחיזתו בשטחים שבשליטתו בסוריה. בנוסף, חיזבאללה ממשיך לפתח יכולות תקיפה לטווח ארוך ותשתית לפעילותו ברחבי העולם.  

בפרק מספר 2, העוסק בסקירות טרור ופעולות למלחמה בטרור בחלוקה עפ"י מדינות, מופיעה ישראל בעמוד 186 תחת הקטגוריה של המזרח התיכון וצפון אפריקה. החלק העוסק בנעשה בישראל סוקר מגמות אזוריות, תקריות טרור בולטות ופעילות בתחום חקיקה ואכיפה. בין היתר, מוזכר המשך התעצמותו הצבאית של חמאס וירי הטילים מעזה, בין השאר ע"י ארגונים סלאפיסטיים המזדהים עם  ISIL. המימון של חמאס באמצעות ארגוני צדקה מוזכר כאחד החששות המרכזיים של הרשויות בישראל בתחום מימון הטרור, כמו גם המימון של ארגון החיזבאללה באמצעות עמותות צדקה ופעולות בלתי חוקיות אחרות.  

הדו"ח מזכיר גם את חוק המאבק בטרור שאושר ע"י הכנסת ב-2016,  אשר הרחיב משמעותית של הכלים הפליליים והמנהליים העומדים לרשות רשויות אכיפת החוק במסגרת המאבק בטרור, מימונו והפצתו. בהקשר זה מצוין, כי החוק צמצם משמעותית את פרק הזמן לאימוץ הכרזות על ארגוני טרור ופעילי טרור זרים. כמו כן, הדו"ח משבח את הליך הפרסום והרישום הסדור של הכרזות אלה ברשומות הממשלתיות, ואת הפצתן באמצעות הרשות לאיסור הלבנת הון לבנקים, עורכי דין ונותני שירותים פיננסיים נוספים.  

הפרק העוסק במדינות מממנות טרור (פרק 3) מתייחס למדינות שעדיין מוגדרות כמדינות מממנות טרור והן: איראן, סודן וסוריה. פרק זה מסכם את פעילות הממשל האמריקאי ביחס למדינות אלו ואת פעילותן של המדינות עצמן בכל הקשור לטרור, מימון טרור ויחסים עם מדינות מממנות טרור וארגוני טרור אחרים. עפ"י פרק זה, גם במהלך 2016 המשיכו איראן וסוריה להוות גורם מרכזי באיום הטרור העולמי, כאשר איראן ממשיכה לממן ארגוני טרור (לרבות ארגון חיזבאללה, ארגוני טרור בעזה וקבוצות שונות בסוריה, עיראק ומקומות נוספים במזרח התיכון), וממשל אסד בסוריה ממשיך להפר זכויות אדם ולהוות גורם מרכזי באיום הטרור ומימון הטרור העולמי.

 

פרק 5 בדו"ח עוסק במדינות וטריטוריות המשמשות כמקלטי טרור (Terrorist Safe Havens) וסוקר פעילות טרור במדינות וטריטוריות כגון: סומליה, טרנס-סהרה, איי סולו וסולאווסי, דרום הפיליפינים, מצרים, עיראק, לבנון, לוב, תימן, אפגניסטן, פקיסטן, קולומביה וונצואלה, כמדינות אשר השלטון בהן חלש או מאפשר לארגוני טרור להגיע לאותה טריטוריה ולהקים בה מפקדות ובסיסים לצורך אימונים, גיוס פעילים, הפצת מידע ועוד.

פורסם 24-07-2017