התאחדות המסלקות (Clearing House Association), אשר מייצגת 24 מהבנקים המסחריים הגדולים ביותר בעולם, פרסמה לאחרונה (16.02.17) דו"ח אשר מותח ביקורת נחרצת על המשטר הנוכחי בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור בארה"ב, ומציע שורת רפורמות לתיקון בעיות יסוד במשטר זה.

הדו"ח, אשר נושא את הכותרת "A New Paradigm: Redesigning the U.S. AML/CFT Framework to Protect National Security and Aid Law Enforcement", טוען כי המסגרת הנוכחית של משטר מניעת הלבנת הון ומימון טרור הינה מיושנת ואינה מותאמת למאה ה-21, וכי מרבית המשאבים הניכרים שמוקדשים ע"י המגזר הפיננסי בארה"ב למטרות מניעת הלבנת הון ומימון טרור הינם בעלי תועלת מוגבלת בהיבט אכיפת החוק והביטחון הלאומי, ובמקרים מסוימים אף גורמים נזק משני לאינטרסים אמריקאים חיוניים – החל מפגיעה ביכולת ההשפעה האסטרטגית של ארה"ב על מדינות מתפתחות ועד לפגיעה בהכללה פיננסית (financial inclusion).

עוד טוען הדו"ח, כי אחת הבעיות המהותיות במשטר זה נוגעת לאופן הערכת הציות במוסדות פיננסיים ע"י גורמי ביקורת. כך, בעוד שגורמים אלה שמים דגש על מדיניות ונהלים כתובים, ומתמקדים במניעת נזקים פיננסיים או נזקי מוניטין, הם מתעלמים מתרומתם של מוסדות פיננסיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור במסגרת שת"פ אקטיבי עם סוכנויות המודיעין, הביטחון הלאומי ואכיפת החוק. מצב עניינים זה, עפ"י מחברי הדו"ח, אינו מספק תמריצים למוסדות פיננסיים לפיתוח שיטות חדשניות לזיהוי דפוסים של התנהגות עבריינית, וגורם לבנקים לתת עדיפות לתהליכים העומדים במרכז תהליכי הביקורת.

נוסף על כך, מובעת בדו"ח ביקורת על המשטר הנוכחי לדיווחים על פעולות חשודות (SARs), המתואר כמיושן ולא עדכני. בהקשר זה נכתב כי בעוד שמטרתו העיקרית של משטר זה הייתה שמוסדות פיננסיים יספקו "קצות חוט" לרשויות אכיפת החוק, הרי שכיום סוכנויות ממשלתיות יכולות לפתח בעצמן את המשאבים הטכניים לכריית מידע פיננסי, דבר המפחית משמעותית את הצורך בהעברת SARs בצורתם הנוכחית.

הדו"ח כולל שורת המלצות לשיפור משטר מניעת הלבנת הון ומימון טרור בטווח המיידי, וכן רשימת נושאים נוספים שלדעת מחברי הדו"ח מצריכים בחינה נוספת. להלן מספר המלצות כאמור:

•    ביצוע רפורמה במשטר ה-SARs, לרבות: העלאת הסף הכספי לדיווח על פעולות חשודות; הגברת היכולת להעביר מידע גולמי לרשויות אכיפת החוק בעת הגשת SAR (דוגמת מידע גולמי על הצדדים לעסקה והיסטוריית העסקה); ובחינה מחדש של ההנחיות המחייבות הגשת דיווחים בלתי רגילים על אירועי סייבר.  
•    מתן היתר לבנקים לשתף מידע בינם לבין עצמם, עוד לפני שישנו חשד מוצק ומבוסס להלבנת הון ומימון טרור. בדו"ח מוסבר כי אין הכוונה לכך שיינתן היתר גורף לשיתוף במידע, אלא לסייע במקרים שבהם  למוסד פיננסי מסוים יש מידע חלקי בלבד על הסיכון הגלום בפעילותו של לקוח מסוים להלבנת הון ומימון טרור, למשל בעת פתיחת חשבון ללקוח חדש.
•    העברת חקיקה ע"י הקונגרס שתחייב מסירת מידע מזהה על נהנים סופיים בחברות בעת התאגדותן.
•    קיום תהליך הערכה שנתי ע"י משרד האוצר האמריקאי, שבמסגרתו יוגדרו סדרי העדיפות של משטר מניעת הלבנת הון ומימון טרור; מתן אחריות בלעדית ליחידה למודיעין פיננסי בארה"ב (FINCEN) לפיקוח על מוסדות פיננסיים רב-לאומיים גדולים.

פורסם 2017-02-27