חברת Trace International אשר פועלת להגברת המודעות בקרב מדינות וחברות בעולם בנושאי שחיתות, שוחד ושקיפות, פרסמה לאחרונה מדד המדרג את רמת הסיכון למתן שוחד לעובדי ציבור ב-199 מדינות. בין השאר, המדד נועד לאפשר לחברות ועסקים לאמוד את החשיפה הכוללת של מדינות למעשי שוחד של עובדי ציבור בתחומן, וכן לזהות מוקדי סיכון ספציפיים.   

המדד, שפורסם לראשונה ב-2014 ומתעדכן מדי שנתיים, קובע את דירוג הסיכון הכולל של המדינה לפי ניקוד משולב ומשוקלל בארבעה תחומים: קשרי גומלין בין גופים עסקיים לגופים ממשלתיים (לרבות מדדי משנה של "ציפייה לקבלת שוחד" ו"נטל רגולטורי"); תשתית חוקית ומשפטית למניעת שוחד ואכיפה; שקיפות ממשלתית (בפרט בנושאי תקציב) ואיכות הפיקוח על עובדי ציבור; והתפקיד שממלאים שחקנים חוץ-ממשלתיים במעקב אחר מעשי שחיתות (לרבות פרמטר של חופש עיתונות).

את הרשימה מובילות שבדיה, ניו-זילנד, אסטוניה, הונג קונג ונורבגיה, שהוגדרו ברמת הסיכון הנמוכה ביותר למתן שוחד לעובדי ציבור. מבין מדינות אלה, אסטוניה רשמה את השיפור המשמעותי ביותר בהשוואה למדד שפורסם ב-2014.
בתחתית הרשימה נמצאות ניגריה, אנגולה, תימן, גינאה וקמבודיה, שהוגדרו ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. ארה"ב מדורגת במקום ה-20 (התדרדרות של 10 מקומות בהשוואה לשנת 2014), בריטניה מופיעה במקום ה-15 וישראל במקום ה-33.

לדברי נשיאת הארגון Alexandra Wrage, בראייה כוללת חלה ירידה בסיכון הגלובלי למתן שוחד לעובדי ציבור במסגרת פעילות עסקית, וזאת בשל הגברת האכיפה של תקנות וחוקים למניעת שוחד, עלייה במודעות להשפעות ההרסניות של שחיתות על התפתחות כלכלית וחברתית, והשינוי הניכר שחל בתרבות הציות של הקהילה העסקית בעשור האחרון בנושאי שוחד ושחיתות. במקביל, זוהתה מגמת "קיטוב" בקטגוריות הסיכון למתן שוחד, אשר בהשוואה למדד של 2014 כוללות כיום יותר מדינות ברמת סיכון נמוכה מאוד (5 מדינות כיום לעומת מדינה אחת ב-2014), ומנגד יותר מדינות ברמת סיכון גבוהה מאוד (19 מדינות כיום לעומת 15 ב-2014).

פורסם 2017-01-10