קבוצת העבודה של ארגון ה-OECD בנושא מניעת שוחד פרסמה לאחרונה (09.12.16) דו"ח הבוחן את האופן וההיקף שבו מדינות מיישמות בחקיקה ובפרקטיקה מערכות והליכים  נגד חברות וארגונים (" legal persons") בגין עבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.

יצוין כי נושא זה נמצא כיום במקום מרכזי על סדר יומה של קבוצת העבודה, כפי שניתן ללמוד מריאיון שהעניק לאחרונה ראש הקבוצה Patrick Moulette, והוא עתיד לעמוד במוקד סבב ההערכה הרביעי של יישום אמנת ה-OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינ"ל.

עפ"י הדו"ח, למרות שכמעט כל המדינות (40 מתוך 41) קידמו מאז אימוץ האמנה חוקים בנושא אחריותן של ישויות לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, הרי שב-16 מדינות עבירות מסוג זה כלל לא השתייכו למסורות ולפרקטיקות המשפטיות שלהן, דבר שחייב אותן לגבש "מאפס" חוקים והליכים בנושא. בנוסף, נמצאה שונות גדולה בגישה הבסיסית של המדינות ביחס לאופי האחריות המוטלת על legal persons. כך, בעוד ש-27 מדינות (66%) אימצו מסגרת של אחריות פלילית, 11 מדינות (27%) אימצו מסגרות אחרות (למשל, אחריות מנהלית).  

מדינת ישראל מוזכרת בדו"ח כאחת מהמדינות שעיגנו בחוק אחריות פלילית עבור legal persons בגין עבירות שוחד של עובדי ציבור זרים, תוך אימוץ מסגרת חוקית שהייתה קיימת עוד טרם החתימה על האמנה. בנוסף, הובהר כי אין חסמים משפטיים שמונעים תביעה נגד חברה או ישות בבעלות ממשלתית בישראל בגין עבירות אלה.

בהקשר לסמכות שיפוט נגד ישות זרה, מצוטטת בדו"ח עמדת הרשויות בישראל, לפיה קיימת סמכות שיפוט בישראל כנגד חברה שאוגדה בחו"ל, במידה שעבירת השוחד בוצעה ע"י אזרח או תושב ישראל המשמש כבעל השליטה באותה ישות זרה. עם זאת, הודגש כי תורת המשפט הישראלית אינה נוקטת עמדה חד-משמעית בנושא זה. בנוסף, צוין כי בראיית הרשויות בישראל קיימת סמכות שיפוט טריטוריאלית ביחס לעבירות שוחד של legal person, בין אם אותה חברה אוגדה בישראל או מחוצה לה, וזאת במידה שהעבירה נעברה בישראל, במלואה או בחלקה.

פורסם 2017-01-04