מליאת הכנסת אישרה ב-12.12.16 את  הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016 , הכוללת תיקונים שונים שתכליתם שיפור המאבק בהלבנת הון, תוך התאמתו לסטנדרטים הבינ"ל.  

בין השאר, מופיעים בהצעת החוק התיקונים הבאים:

•    הרחבת המונח "כספים" על מנת שיכלול אמצעי תשלום סחירים נוספים, דוגמת המחאות מוסבות, מניות למוכ"ז, כרטיסים משולמים מראש (Pre-paid), ועוד.

•    יצירת מדרג ענישה בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, באופן שייקבע עונש של 5 שנות מאסר על עבירה של עשיית פעולה ברכוש שאינו רכוש אסור, ועונש של 10 שנות מאסר על עבירה זו המבוצעת ברכוש אסור.

•    ביטול מגבלת סוגי הרכוש בסעיף 4 לחוק (עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהרכוש הינו אסור) וקביעת היקף כספי נמוך יותר של 50,000 ש"ח לגבי כלל סוגי הרכוש. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מהניסיון שהצטבר ביישום החוק, נמצא כי לא ניתן להצביע מראש על סוגי רכוש מסוימים המשמשים להלבנת הון, וכי קביעת רשימה ממצה של סוגי רכוש עלולה להביא לכך שהפעילות העבריינית תעבור לתחומי מסחר אחרים לצורך הלבנת הון.

•    תיקון התוספת הרביעית לחוק, כך שסכום הכספים המינימלי החייב בדיווח במעברי גבול יופחת לסכום של 50 אלף ש"ח. בנוסף, במעברים היבשתיים יחול סף נמוך יותר של 12,000 ש"ח. כמו כן, יבוטל החריג הקיים כיום בחוק לגבי עולים חדשים.

•    תיקון הגדרת "נהנה" על מנת שזו תעלה בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינ"ל. בהתאם לכך, כאשר הנהנה הוא תאגיד, ייחשב גם בעל השליטה בו כנהנה.  

•    הסמכת הממונה על נותני שירותי מטבע להטיל עיצום כספי על מי שעוסק במתן שירותי מטבע ללא רישום, או מבלי שנרשם מחדש, וזאת לאור ההבנה שנותני שירותי מטבע שאינם רשומים משמשים כלי מרכזי בפעילותם של ארגוני פשיעה, ועקב הרצון להגביר את האכיפה וההרתעה בסקטור זה.

•    הסמכת הממונה על נותני שירותי מטבע והממונה על נותני שירות עסקי להעביר מידע לגורמי אכיפת החוק, וכן הסמכת רשות ניירות ערך, המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה והממונים (כהגדרתם בסעיף 11יג ובסעיף 12 לחוק) לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון, לצורך הפעלת סמכויותיהם לגבי הגופים שבפיקוחם.

פורסם 2016-12-27