Patrick Moulette, אשר עומד בראש קבוצת העבודה של ארגון ה-OECD בנושא מניעת שוחד, העניק לאחרונה ריאיון לאתר העיתון Wall Street Journal, שבו התייחס לאתגרים שאיתם מתמודדות מדינות במסגרת המאמצים למניעת שוחד של עובדי ציבור זרים.

קבוצת העבודה אחראית לאכיפת אמנת ה-OECD בדבר מלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, שנכנסה לתוקף בשנת 1999, ומתוקף תפקידה זה עורכת ביקורות והערכות במדינות החתומות על האמנה, כדי לעקוב אחר התמקדותן ביישומה. בימים אלה החלה קבוצת הוועדה בסבב ההערכה הרביעי, שיימשך עד שנת 2024, כשהמדינות הראשונות שבהן כבר התקיימו ביקורים במסגרת הסבב הרביעי הן בריטניה ופינלנד. עפ"י הלו"ז שפורסם באתר ה-OECD, הדיון בעניינה של ישראל בהקשר ליישום האמנה צפוי להתקיים רק בשנת 2023.

לדברי Moulette, בעוד שסבבי הערכה קודמים התמקדו בשילוב האמנה במסגרת החקיקה המקומית וביצירת מסגרות מוסדיות ליישום האמנה, סבב ההערכה הקרוב יתמקד במספר נדבכים נוספים, לרבות אכיפה, איתור העבירה (detection of the offense) וכן אחריות של "אישיות משפטית" (legal person) בגין מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. Moulette ציין בהקשר זה כי ביקורות קודמות הצביעו על כך שמדינות רבות מתקשות ליישם את הסעיף הרלבנטי באמנה העוסק באחריות של חברות למתן שוחד לעובדי ציבור זרים במסגרת החוק המקומי, וזאת משום שבמסגרת החוק האזרחי שלהן נדרשת הוכחת "כוונה" (intention).

אתגרים נוספים שעליהם הצביע Moulette הם הקושי להשיג הרשעות בגין עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, וכן הקושי לגבש מסגרת איתנה שתאפשר להגן בצורה יעילה על חושפי שחיתויות (whistleblowers). במקביל, הציג Moulette נושאים נוספים שנמצאים במוקד פעילותה של קבוצת העבודה, דוגמת הדיאלוג המתקיים בינה לבין מדינות בעלות חשיבות מרכזית לכלכלה העולמית שאינן צד לאמנה, כמו סין, הודו ואינדונזיה.  
 
פורסם 2016-12-13