פרשת השחיתות והשוחד של בכירים בארגון FIFA  ממשיכה לצבור כותרות ולהעסיק את העיתונות ברחבי העולם. מספר מאמרים וטורי דעות שהתפרסמו בשבוע האחרון עוסקים בשאלת מעורבותם של הבנקים ובשאלה האם יש להם חלק בפרשה, במודע או ברשלנות, ואם היו נורות אדומות שהיו צריכות להידלק במהלך שני העשורים האחרונים במהלכם התרחשו עבירות השחיתות והשוחד.

בכתב האישום הארוך והמורכב שהוגש ב-27.05.15 (161 עמודים) מציינים גורמי אכיפה וחקירה אמריקאים כי סכומי השוחד שהועברו במשך כשני עשורים הגיעו לסך של כ-150 מיליון דולר. כספי השוחד הועברו במעטפות מזומן, בהמחאות וברוב המקרים באמצעות העברות בנקאיות בין חשבונות.
בכתב האישום ישנו פרק בשם "תפקידה המרכזי של המערכת הפיננסית בארה"ב". בפרק זה מפורטות העברות בנקאיות שבוצעו ומוזכרים שמותיהם של כ-26 בנקים לרבות:  JPMorgan Chase, Citigroup, Bank of America, Barclays ו-HSBC.

נכון לרגע זה, אף אחד מהבנקים שהוזכרו לא הואשם בשום צורה במעורבות בפרשה, אך במספר מסיבות עיתונאים והודעות לעיתונות ציינו בכירים ממשרד התובע הכללי של המחוז המזרחי של ניו-יורק כי חלק בלתי נפרד מהמשך החקירה יהיה לבדוק האם אותם בנקים היו מודעים לכך שהם מסייעים להלבנת כספי שוחד.

מספר מומחים מתחום המשפט והפיננסים התראיינו בעיתונות והביעו השערות ודעות שונות לגבי מעורבות הבנקים בפרשה. למשל נטען כי מדובר בארגון אשר היה לו שם "בעייתי" ונחשב לארגון בסיכון גבוה, ולפיכך ניתן לומר בוודאות שהיו צריכות להידלק מספר נורות אדומות בהעברות הקשורות לגורמים מארגון זה. בנוסף, צוין כי אותם גורמים מארגון FIFA  עומדים בהגדרת אנשי ציבור (PEP) ולפיכך היו הבנקים מחויבים בסימון חשבונותיהם ובבקרה וניטור של פעולות בחשבונות אלו.

למרות הסיכון הגבוה והנורות האדומות שהיו צריכות להידלק לכאורה, מציינים מנגד מומחים אחרים כי בכתב האישום נאמר במפורש שחלק לא מבוטל מההעברות בוצע באופן שתוכנן במיוחד כדי להתחמק מגילוי ואיתור של הבנקים, דבר שיכול לסייע לבנקים להתגונן.

במאמר שפורסם בנושא באתר המגזין American Banker ב-28 במאי, צוין כי מתוך מאות העברות בנקאיות שצוינו בכתב האישום נמצא מקרה אחד בלבד בו בנק מסוים סירב לקבל העברה בנקאית הקשורה לפרשה. שם הבנק לא פורסם, אך צוין כי מדובר בהעברה בנקאית שבוצעה ב-2011 במסגרתה ניסה היו"ר לשעבר של FIFA  בצפון אמריקה להעביר כ-1.2 מיליון דולר מחשבון בקטאר לחשבונות של בני משפחתו.

הסברה הרווחת היא שהבנקים ימשיכו להיחקר ע"י הרשויות בהמשך וכי מעבר לשאלת המעורבות ביודעין, תיבדקנה גם שאלות הקשורות לאיתור פעולות חשודות, מעקב אחר לקוחות בסיכון גבוה וסוגיות של "הכר את הלקוח", לכן האופציה של הגשת כתבי אישום או הטלת קנסות על בנקים במסגרת הפרשה היא אופציה אפשרית בהחלט.

פורסם 2015-06-04